בחיים האלה אפשר לומר שנולדתי לפחות שלוש פעמים:

  בפעם הראשונה - כשנכנסתי לגופי הפיזי הנוכחי.

  בפעם השנייה - כשגיליתי את אלוהים בתוכי.

  בפעם השלישית - כשנפגשתי פנים אל פנים עם מורי הרוחני הנעלה והנאור.

​

במאי 1964, הבנתי דרך התנסות עמוקה, שאותו אלוהים שנמצא בליבי קיים בלב כל אחד. במשך חודשים רצופים הרגשתי רק אהבה ושמחה, בקושי אכלתי וישנתי. למרות שבאותה תקופה הייתי מוקפת בחברים רבים, אף אחד מהם לא התעניין באלוהים או במשמעות החיים. מדי יום בעולמי הפנימי, עברתי חוויות נפלאות והתעוררו בי שאלות רבות. אך מכיוון שלא היה לי למי לפנות, דרך התכתבות עם עצמי שאלתי שאלות וקיבלתי תשובות. האמת שזרמה אליי סיפקה אותי והרגיעה אותי. ביליתי את רוב זמני הפנוי בכתיבה וציור.

 

אחדים מחבריי המליצו לי על ספרים רוחניים. הספר הראשון שקראתי שדיבר אליי במיוחד נכתב על ידי ז’יי ג’י בנט, שהיה תלמיד של אוספנסקי וגורדייף. הוא כתב על אדם נאור בשם שיווהפורי באבא. דרך ספר זה קיבלתי חיזוקים לאמת שכבר זרמה אליי מבפנים.

​

במאי 1972 התקבלתי לבית ספר רוחני שנוהל על ידי תלמידים של אוספנסקי וגורדייף. נפגשתי עם אנשים עם השקפות דומות לשלי וקראתי עוד מאות ספרים שחיזקו את פילוסופיית החיים שלי.

במשך הזמן, השתתפתי בכל מיני סמינרים למודעות עצמית ועברתי שינויים רבים. בהדרגה, חבריי שמו לב שאני יותר אופטימית, בטוחה ושלווה וביקשו ממני ללמד אותם מה שלמדתי, (למרות ששלחתי אותם למורים שלי). לכן, התחלתי להעביר שיעורים לקבוצה קטנה של חברים.

​

                                                        באהבה, נגהה